הופעת הבכורה של אמן קומיקס התאפשרה באמצעות תוכנת מידול בתלת מימד

הופעת הבכורה של אמן קומיקס התאפשרה באמצעות תוכנת מידול בתלת מימד

אמן הקומיקס במשרה מלאה “JongBeom Lee”, נזכר שסלל את הדרך לתעשיית הקומיקס בעזרת תוכנת דגמים תלת מימד. הופעת הבכורה שלו לא הייתה אפשרית בלי השליטה בתוכנת סקצ’אפ וכך הוא היה יכול לפתח את סדרת הקומיקס שלו “Dr. Frost”, שמשכה את תשומת לבם של מפיקי טלוויזיה.

נלהב מ-“Storytelling” ושיתוף זרימת העבודה שלו בשיטת פורצת דרך שפיתח, הוא חולל מהפכה בתעשיית הקומיקס הקוריאנית עם השימוש טכנולוגיה מתקדמת.

הדרך להפוך לאמן היא לא הקלה ביותר. שתף אותנו במסע שלך ואם נאבקת בקונספט של “מוצלח” בימייך הראשונים?

גדלתי בקריאת קומיקס, והתחלתי לצייר כשהייתי בן שמונה. לא העזתי להראות את הציורים שלי לאף אחד עד בית הספר היסודי. החברים שלי נלחמו על ציורי “Dragonball” שלי בפעם הראשונה שהם ראו אותם! ההצלחה עם החברים שלי נתנה לי הרבה ביטחון כי ההורים שלי היו יותר ביקורתיים. הביטחון העצמי הפך את השאיפה להפוך לאמן קומיקס לטבעית עבורי.

זו שאיפה לא שכיחה, לא ניסיתי לקבל עצות על הקריירה מאף אחד וממילא התמקדתי באמנות שלי. הסיפוק מהאומנות שלי הניע אותי להמשיך להתקדם. בהתחלה, הייתה תחושה ברורה שחסר לי משהו חשוב בסיפורים שלי – רקע לסיפור, דמויות אמיתיות וקווי עלילה מפותחים. כשהגיע הזמן לבחור מגמה באוניברסיטה בה למדתי, בחרתי בפסיכולוגיה.

המגמה שלי הייתה מקום בו יכולתי לנתח בני אדם ותרבות, הכל בשם פיתוח עלילות עשירות בקומיקס שלי.

הקריירה שלי התחילה עם “Webtoon” (קומיקס דיגיטלי שנועד לקריאה בסמארטפונים). דברים לא הלכו חלק, ועם זאת זה לא היה מאבק עצום כי ליצור קומיקס זה מה שאני עושה כל יום. שלחתי פרקים חדשים למפרסמים כל שבועיים. היו יותר מעשר דחיות, אבל סוף סוף קיבלתי טלפון ממו”ל אחרי הפרק העשירי!

להרוויח כסף לא היה בראש סדר העדיפויות שלי, רציתי להיות ייחודי וידוע בעבודות שלי. לרוב האמנים המתחילים אין ביטחון, אבל חושבים שהם יכולים להצליח כלכלית בכל מקרה, רובם יוותרו לפני שהם הולכים רחוק מדי עם הלך הרוח הזה.

סדרת הקומיקס השנייה של “JongBeom”, אשר הסתיימה לאחרונה לאחר העונה הרביעית, מציגה את הגיבור Dr.” Frost”: פסיכולוג גאון שלא יכול להרגיש רגשות מסוימים כמו אהדה או חיבה. באמצעות מחקר, תיאורי מקרה ובהנחיית המנטור שלו, הוא לומד, מתייעץ ועובר את המסע להבנת עצמו.

מה אתה הכי אוהב במה שאתה עושה?

אני מאמין שהתפקיד שלי כאמן הוא להרחיב ולהעשיר את חיי הקוראים שלי. כמספר סיפורים, זו הרגשה פנטסטית לגרום לקוראים שלי “להכיר” מישהו שונה מהם ולקפוץ משגרת היום-יום שלהם.

ש: זה נדיר להשתמש בתוכנות למידול תלת מימד בקומיקס. איך התחלת להשתמש בסקצ’אפ בעבודה שלך?

במהלך ימי ההוצאות לאור, אמנים רבים לא הצליחו לעשות את הופעת הבכורה שלהם כאמני קומיקס, הם נאלצו לנטוש את החלומות שלהם כי זה היה מאתגר מדי לצייר רקעים מפורטים ומציאותיים. היו כמה שעבדו עם מו”לים, אבל אני לא יכולתי לשלם לאחד כזה בתקופה ההיא. לא הצלחתי להגיע לרמת מומחיות מספקת גם לאחר הכשרה של כמה שנים.

שמתי לב שחבר שלי משתמש בסקצ’אפ בפרויקט הארכיטקטורה שלו וחשבתי שהתוכנה עשויה להוות את הפתרון המושלם בעבורי! מיד הורדתי את סקצ’אפ ויצאתי ללמוד אותה. היו אז מעט מאוד הדרכות, הנעתי את עצמי ליצור דגמים עם מערכת תופים, סקסופון, מכונית או תיק גב – כל הדברים שאהבתי, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי. חיפשתי את עיצובי הפנים הכי מגניבים לסטודיו החלומות שלי ושחזרתי אותם בסקצ’אפ.

אני משתמש ב-“Style Builder” כדי ליצור את “אמנות הקו” שלי – כפי שקוראים לזה אמני קומיקס – כך שסקיצות הרקע יהיו בהרמוניה עם הציורים שלי. אני משתמש בפוטושופ גם לחומרים לא אורגניים ולפלטת הצבעים העקבית שלי.

“במהלך ימי ההוצאות לאור, היו הרבה אנשים שלא יכלו לעשות את הופעת הבכורה שלהם כאמני קומיקס… כי זה היה מאוד מאתגר לצייר רקע מפורט ומציאותי. אחרי שנתיים של תרגול בסקצ’אפ, סוף סוף הוצאתי את סדרת הקומיקס הראשונה שלי “Queen of Investment” (מלכת ההשקעות).

איך זרימת העבודה שלך נראית, והאם יש יתרונות לעבודה עם סקצ’אפ?

ראשית, אני עושה שלב “גילוי” שבו אני מארגן את הסיפור בכתיבה, תהליך שדומה לכתיבת תסריטים לסרט אך ללא העיצוב. לקומיקס יש שלב עבודה בשרטוט שנקרא ‘קונטי’, שנראה כמו לוח תכנון מסרט או אנימציה. קונטי הוא התהליך החשוב ביותר בהכנת מאנגה (קומיקס שמקורו ביפן ומאפייניו ניתנים לזיהוי כקומיקס יפני אותנטי). מכיוון שכמעט כל שאר האלמנטים הושלמו בשלב זה, אני בוחר תמונות לרקע שאותן אני יוצר ב-סקצ’אפ ומניח עליהן את הדמויות שלי לפי זוויות ראייה מתאימות.

“סקצ’אפ היא מהירה ושימושית. זה מגרה את היצירתיות שלי ומשפיע על הרעיונות שלי. אני יכול לדמיין ולדמיין איך אנשים ינועו בחלל שיצרתי. זה הופך את הסיפור שלי לעוד יותר חזק ומשפיע יותר”.

באיזה כלי של סקצ’אפ אתה משתמש הכי הרבה?

אנימציית ההליכה המודרכת. אני יכול לנווט, לזהות ולדמיין איך נראית הסצנה בראשם של אנשים אחרים. אני גם משתמש בכלי החותמת והעתקה.

אני זוכר שהצגתי לפני שש עד שבע שנים בכנס אמני הקומיקס הבינלאומי (ICC), המפגיש אמנים מכלל רחבי יבשת אסיה.

“היו יותר מ-300 משתתפים, והקהל נדהם כשעשיתי את ההדגמה בסקצ’אפ. בניינים שלרוב ייקח כמה שעות לצייר, סיימתי תוך 15 שניות. יצרתי עותקים מרובים על הציר האנכי עם קומה אחת של דירה, והופה, בניין שלם הושלם! יש יותר זמן עכשיו להתמקד בעבודה אמיתית ומספרת סיפור מאשר לצייר רקעים”.

בהתחלה הייתה התנגדות מצד אמנים מסורתיים המאמינים שעבודה ידנית טהורה היא הדרך בה צריך ללכת. חמש או שש שנים אחרי האירוע, כמה מהאמנים האלה הגיעו אליי וביקשו ממני להכשיר אותם. מאז אני מכשיר אמנים בקוריאה במשך שבע שנים.

“יש שוק עצום לאמני רקע, בערך 80% מהם הם סטודנטים שלי והם מוכרים את העבודה שלהם באינטרנט, בדיוק כמו תמונות “Stock” רגילות. עכשיו זה מקצוע להיות יוצר דגמים בעזרת סקצ’אפ בשביל קומיקס!”

צפו ב-“JongBeom” מצייר בית מאפס באמצעות “Style Builder” ב-“YouTube LIVE”.

הקומיקס Dr. Frost הפך לסדרת טלוויזיה בקוריאה. איך זה קרה?

בקוריאה, מפיקים רבים הופכים קומיקס של “Webtoon” לסרטים או דרמות, כמו “Hellbound” ו-“All of us are dead”

“Webtoon” היא בסיס ניסוי יעיל לאמוד את תגובת הציבור. העבודה שלי משכה את תשומת הלב של חברות הפקות המתמחות בסדרות דרמה באותו אופן. רוב העבודה שלי התרחשה בשלב הרעיוני, ועזרה לצוות להבין את הדמויות, לאחר השלב הרעיוני, צוות ההפקה השתלט עליו.

“הצוות האמנותי התייחס באופן פעיל לרקעי סקצ’אפ שהכנתי. הם ביקשו את כל קבצי סקצ’אפ ושכפלו אותם עבור סט הדרמה. עם קבצים אלה, הצוות האמנותי יכול לעבוד מהר יותר בהשוואה לסרטים אחרים.”

סצנה מתוך דרמת הקומיקס והטלוויזיה של ד”ר פרוסט. תמונת סטילס של דרמה בטלוויזיה, באדיבות “OCN”.

האם אתה עובד על פרויקטים חדשים כלשהם עכשיו?

אני מסתכל על גישה לסיפורים בדרכים אחרות, יצירת תמונה ויזואלית היא רק אמצעי אחד להשגת מטרה. “Webtoon” מתפתח במהירות – מסיפור סיפורים לסגנון ציור ועד לשיטות בימוי, אמנים קוריאנים בוחנים נתיבים חדשים, “Unity” ו-“MAX” הן תוכניות טרנדיות כרגע. כרגע אני לומד עם מנועי משחקי מחשב איך לשכפל אנשים כדי ליצור קהל.

“אני אוהב להשתמש בתוכנה; בשבילי זה כמו לשחק משחק. העיצוב בסקצ’אפ מרגיש לי כמו מדיטציה. אם אני נדחה על ידי עורך או שאני מתמודד עם פרידה מחברה, עיצוב בניינים גורם לי להרגיש רגוע”.

לאחרונה פתחתי חברה חדשה, ואני בוחן דרכים להשתמש בכישרון שלי בסיפור סיפורים עם הצוותים שלי תוך שימוש בטכנולוגיה חדשה.

נשמע שיש לך הרבה דברים שקורים, האם יש עצה לגבי ניהול זמן?

מבחינתי, אני נוקט בגישה דדוקטיבית. אני אצייר תמונה של מה שאני רוצה ואז אמסגר את חיי היומיום שלי. המציאות קשה, אז אם אני מתחיל לתכנן מהמציאות, בסופו של דבר אני נתקע בבעיות המציאות וחושב שאני לא יכול לעשות שום דבר אחר כי אני מצייר קומיקס. אז אני אשים את המציאות בצד ואמצא דרך לספק את מה שאני רוצה, גם אם זה נראה בלתי אפשרי. כמובן, יהיה קצת ויתור בדרך, אבל במציאות, אתה יכול להשיג יותר ממה שאתה מתכנן להתחיל איתו.

איזו עצה היית נותן לאמנים חדשים המתקשים להתחיל?

לדעתי, אם נתקלת בקשיים לעשות מה שאתה רוצה, חשוב יותר להתמיד. קשה להתמודד כשאתה לא יודע היכן נמצא קו הסיום. לדוגמה, אם אתה רץ מרתון, תדע שהריצה הושלמה כאשר אתה מגיע למרחק מסוים. עם זאת, אם אתה לא יודע כמה רחוק אתה צריך לרוץ כדי להשלים את המרתון, קשה להמשיך.

אני מתגבר על המצב הזה על ידי הבנת העצמי. אני אחקור את עצמי כשאעשה משהו או אקבל החלטה. אם אני לא יודע את ה”למה” שלי, הערפול גדול יותר וקשה יותר לסבול. כשאני בוחר לעבוד על דברים, אמצא את נקודות השיא והשפל הקיצוניות שלי. אני גם מתבונן בעצמי לעתים קרובות, במה שאני לא יכול לסבול ובעבודה שאני כן יכול להמשיך לעשות. על ידי חיבור הנקודות הללו, אני יכול להתמודד עם בעיות ולהמשיך להתקדם.

;
להורדת התוכנה בחינם נא מלאו את הפרטים

שמנו לב שהפנייה היא בנושא תמיכה